ועדת חינוך



פרוטוקול ועדת חינוך 18.1.2012

פרוטוקול ועדת חינוך 1.docx

פרוטוקול ועדת חינוך 18.1 - 2.docx


דיונים בחטיבות.doc




פרוטוקול ועדת חינוך 10.1.2011

הפרוטוקול המלא בקלסר פרוטוקולים. 


נוכחים : דליה סולוז'ון, גליה, מריסה, עירית, בועז, אנדראה, טל ילון, יעל, ענת אלוני, ענת אור, לירז, יסמין, אלה, סמדר, סטלה, גלית, גילי.

מטרת הפגישה הינה בחינת המצב הקיים כיום בחטיבה הצעירה מבחינת הבחירה למול מיומנויות היסוד. יש צורך לעלות אלטרנטיבות כיצד האם/איך לבנות את המערכת כך שהבחירה תהיה בחירה אמיתית ולא "בכאילו".

הועלו מספר טיעונים מרכזיים:

§             קריאה וכתיבה ומיומנויות חשבון הן מיומנויות שיוצרות את התשתית לכל ידע או למידה אחרת.

יחד עם זה הועלה גם טיעון, שיתכן וחשבון אינו מהווה תשתית לקורסים אחרים באותה מידה כמו שפה, ולכן אין לשים אותם באותו "סל" של מיומנויות בסיסיות. מצד שני, נאמר גם כי חשבון, הכוונה היא לא רק לפעולות חיבור/חיסור... אלא לפיתוח חשיבה מתמטית שהיא גם מאוד חשובה גם ללימודי המשך וגם יעילה הרבה יותר בגיל הצעיר.

·         לפי חוקי היסוד של בי"ס, יש לילדים בחירה. אך בפועל, מלבד הבחירה בפעילות במרחב הפעיל בחלק מצומצם של השעות הילדים יכולים לבחור רק מהשעה 11:30 והם מרגישים מרומים. לילדים העולים מהגן יש הרבה עמימות ואכזבה, מאחר והם מצפים לבחירה מלאה . הילדים מקבלים מסר סותר, אומרים משהו אחד ועושים משהו אחר.

§             צוין כי כתת האם מהווה עוגן משמעותי לילד שמתחיל את חוויות הלמידה ועולה מגן בילדים. יש למקום, לקבוצה, לדמות הקבועה משמעות גדולה ואפילו למבנה, לכיתת האם יש המון משמעות. הקבוצה שנמצאת יחד עד שעה 11 מהווה בסיס ועוגן להמון ילדים (והורים). לכן צריך להמשיך לשמור על כיתת האם, אך להתעמק במיומנויות אחרות מעבר ללימוד קריאה וכתיבה. במקביל, לאפשר לילדים שלא רוצים להשתתף בשיעור, לשהות במרחב ולעסוק במגוון פעילויות עם איש צוות תורן.

§             החונכות הקבוצתית חשובה ומשמעותית אך היא אינה בהכרח צריכה להיות קשורה ללימוד עברית וחשבון.         

§             לילדים כיום לא ברור שהם יכולים לבחור לא להיכנס לשיעורי המיומנויות, תפקיד הבוגר הינו להסביר ולתווך את המשמעות אך בסופו של דבר לכבד את רצונו של הילד. " הילד לא לא בוחר, הוא בוחר לא ללמוד" וזה מאוד חשוב.

§             צריך לחשוב על הפער במעבר ממבנה החט"צ לכיתה ג'. עלתה הצעה להתאים את המעבר לג' ע"י בניה מדורגת לכתה ג' של שעה אחת בשעות הבוקר בה יעסקו במיומניות חברתיות/ רגשיות/ טיפוח הסביבה הלימודית והחברתית בתוך קבוצת האם ובכך לרכך את המעבר, לאפשר שעה של עוגן אליו הילדים רגילים...

§               צריך לתת לילדים את ההרגשה שסומכים עליהם ב- 100% למרות גילם הצעיר, תהליך הבחירה כפי שקורה היום, הינו מדהים והילדים מתייחסים לכך ברצינות רבה ואינם ממהרים להחליט. כדאי להוסיף כאן את מגוון שיקולי הבחירה שיש לילד, נדמה לי שלירז נתנה כמה דוגמאות.

§             בחירה זו לא המטרה, זה אמצעי. יש מיומנויות יסוד שילד חייב לקבל, ובגילאים צעירים כישורי הלמידה הרבה יותר טובים. צריך להתחשב גם בבשלות הרגשית של הילד ולהקל עליו את הבחירה מתוך ראיה שלכל ילד קצב התפתחות שונה.

 

טיעונים נוספים שעלו:

-  הרעיון למרכז למידה שבו תתקיים למידה בסגנון אחר מזה המתקיים בשיעורים הפרונטאליים.

-  העובדה שבכיתה א' יש התמקצעות ולמעשה שתי מורות מלמדות ולא אחת, דבר שמהווה כבר השנה שינוי מהנוהג בשנים הקודמות, שממנו אפשר ללמוד.

-  העבודה שכיום אין למעשה מענה לאותם ילדים שבוחרים שלא ללמוד עברית או חשבון בחט"צ, ובמרבית הימים אין להם אלטרנטיבה באותן שעות.

-  אחת ההצעות צריכה להיות להשאיר את המצב כפי שהוא מתוך שימת דגש על למידת הבסיס של הקריאה כדי לאפשר לבחור בהמשך קורסים שיש בהם שימוש במיומנויות הקריאה ולייצר אלטרנטיבה במרחב בה ישהה איש צוות קבוע מול עברית וחשבון והמרחב יכלול גם מרכזים שונים כגון מרכז לתצפיות על עיר נמלים, למידה עצמית של ילדים שלא למדו קריאה, כתיבה וחשבון וכדומה.


פרוטוקול ועדת חינוך 4.11.2010

 1. בחירת רכז/ת חדש לועדה:

 בישיבה הבאה של הועדה, 24/11,  נבחר רכז/ת חדש במקום אורית  - הורים שמעוניינים מוזמנים לפנות:

Orit.jaschek@gmail.com  או 052-5223395

 

2. תפקידה ודרך עבודתה של ועדת חינוך. האם יש צורך בשינוי כתוצאה מהשינויים שעבר ביה"ס?

 ועדת חינוך מוגדרת בחוקה כועדה מייעצת וממליצה, שדנה בנושאים פדגוגיים.

בשנים האחרונות קיימת תחושת   עמימות לגבי תפקיד הועדה ותרומתה לקידום נושאים ביה"ס . כמו כן, נושאים רבים נדונים במקביל בועדת חינוך, תכנון, ישיבות הצוות ולעתים גם בפרלמנט  - ולעתים גורמים לבלבול או חוסר יעילות.

 נקודות שעלו:

ועדת חינוך היא מקום לדיאלוג משותף להורים ולצוות. השיחות המתנהלות בה משפיעות  על אופי והתנהלות ביה"ס בתחום הפדגוגי.

 אנשי הצוות שהגיעו לפגישה הבהירו שמבחינתם מתקיים בועדה דיאלוג משמעותי  שאין לוותר עליו – למרות ההשקעה הנדרשת מצידם בהגעה לפגישות.

זו אמירה מרגשת שחשוב להעביר לקהילה כולה.

חשוב שועדת חינוך תמשיך להיות ועדה מייעצת, "בלי שיניים". כוחה הוא בעצם העלאת הנושאים, הדיון בהם ופרסומם לקהילה – למרות שרוב חברי הקהילה אינם מגיעים לפגישות. 

ועדת חינוך היא מקום שבו דנים בעניינים עקרוניים ואינה דווקא הכתובת לסוגיות אישיות. נושאים יכולים לעלות בה כתוצאה מעניין אישי, אבל הדיון חייב להיות ברמה העקרונית.

לא מכל דיון של ועדת חינוך חייבות לצאת המלצות , אבל חייב לצאת פרסום הנקודות שעלו, גם לטובת ועדת תכנון שניזונה בין היתר מועדת חינוך.

בשנה שעברה פרסום  תמצית הדיון לא הגיע לקהילה, והיתה הרגשה שדברים שנאמרו נשארו באויר.

חשוב שהמפגש יהיה נעים ונוח  לכולם, והגישה תהיה של דיבור משותף  - לא תוקפני או חד-צדדי.

המגוון (המבורך) של משפחות הקהילה אינו מיוצג בועדת חינוך. הרכב האנשים המגיע לועדה הוא כמעט קבוע.

פגישות מרובות משתתפים הן לא בהכרח אחת המטרות , אבל חשוב להבהיר לקהילה כולה ובמיוחד למצטרפים החדשים שזה מקום המיועד לכולם, מקום עם אוירה נעימה  (רצוי גם טעימה!) ודרך טובה להבין את העקרונות הערכיים של ביה"ס.

אולי יש מקום להוריד את תדירות המפגשים אבל להעלות את רמת ההכנה אליהם, למשל.

יש נטיה לראות את הפרלמנט כמקום לוחמני שבו מנצחים או מפסידים ואת ועדת חינוך כמקום שבו דנים יחד בנושאים מאוד משמעותיים, אבל אין "תכלס".

יתכן שהפרלמנט "מפסיד" מההפרדה הזו – אין סיבה שנושאים משמעותיים לא יגיעו לשם, לדיון אמיתי ומשותף לפלגים שונים.

 

3. עד כמה חופשי תלמיד/ה לבחור את מקצועות הלימוד , את קבוצות הלימוד בקורסים השונים עפ"י שיקוליו -  ועד כמה אנחנו "מהנדסים" את הקבוצות לפי שיקולים נוספים? (למשל העדפה ל"מיומנויות" קבוצות ע"פ  גיל, יכולת לימודית). עד כמה אנו לוקחים בחשבון שיקולים כמו סגנון למידה, חוזקות אישיות ועניין של הילד/ה?

מה המחירים למצב הקיים המושתת על למידה חד גילית, היררכית (הן היררכיה של מקצועות והן היררכיה של רמות בתוך המקצועות לפי כיתות).

האם המצב הקיים עולה בקנה אחד עם רוח בית הספר ? מה המחירים ואיזה כיוון נכון לנו ברוח עקרונות ביה"ס?

קביעת הקבוצה בקורסי הליבה, שנחשבים היררכיים, כמעט ולא מאפשרת תמרון עם שאר השעות במערכת.כיום יש לכל ילד קבוצה או שתיים שמתאימה לו, למשל במתמטיקה,  וזה מיד "מחשק" את המערכת ומותיר מעט מאוד בחירה.

עלו מספר חסרונות של הגישה ההטרוגנית: גודל הכתות שעלול להווצר, הפרשי בשלות וידע מכבידים ונושא התקציב הכרוך בהוספת קורסים. כמו כן עלתה השאלה אם לצוות יש כלים מתאימים לניהול שעורים הטרוגניים.

מצד שני –   כתה היא תמיד הטרוגנית, אף פעם אין כתה שבה כל התלמידים בדיוק באותה רמת ידע או קצב התקדמות, אפילו אם הם בני אותו גיל.

יש לנו הרבה מה ללמוד בנושא, אבל חשוב להבין שהנושא של כתה הטרוגנית מורכב מאוד ובעייתי ליישום בכל מקום. בשנה שעברה הצוות נסע ללמוד מהמרכז בקרית אונו, אבל מסתבר שגם שם המצב מאכזב לעומת הציפיות.

יש מחיר להטרוגניות (גיל רמה וכו) אבל כמובן יש מחיר גם להומוגניות – וכמו תמיד, צריך לעשות את הבחירה לאחר בירור המחירים.

הוuעדות השנה יוצרות מקום למידה מאוד הטרוגני. מעניין לעקוב ולהסיק מסקנות בתום תקופה.

 שיבוץ של ילד בקבוצה הוא ענין מורכב שמושפע למשל מיכולת הלמידה, התרשמות מהידע הקיים, מצב רגשי וגם חברתי.

 גם אם יוצרים קבוצות הומוגניות – חשוב מאוד שהדרך לא תגרום לילדים לגבש דיעה  מקבעת לגבי עצמם.

 בהקשר זה עלה הנושא של שימוש במבחן כדרך לקביעת הקבוצה – האם מתאים לרוח עקרונות ביה"ס? האם יש אפשרות להחליף בתהליך שיותר משתף  את הילד בשיקולים? (המלצה לדיון בצוות).

 

השתתפו בפגישה: אלון כרמלי, עירית, ג'קי, לירז, תמר נבו, גלית שחר, מירב אלעני, מריסה, קרני,סטלה, אריאל כהן, חוה, אורית ישק.

 סיכום הישיבה: אורית.

 תודה לדליה שניהלה את סדר הדוברים.

 וכל הכבוד לנציג התלמידים אלון כרמלי מהחטיבה הבוגרת שהגיע לפגישה!!

ĉ
Cigal Naftali,
15 בנוב׳ 2010, 10:11
ĉ
Cigal Naftali,
15 בנוב׳ 2010, 10:11
ĉ
Cigal Naftali,
14 בנוב׳ 2010, 7:30
ĉ
Cigal Naftali,
26 בינו׳ 2011, 10:00
ĉ
Yael Pedatzur,
8 במאי 2012, 8:47
Comments