נשלח 26 בספט 2011 01:48 על ידי נטע שדה
[
עודכן 26 בספט 2011 02:21
]
יש בתים קבוצתיים וכיתות לימוד לכל חטיבה. בחטיבת א'-ב' יש 2 בתים קבוצתים גדולים ובהם שולחן ציורים, בית קטן והמון משחקים מהנים וארבע כיתות לימוד 2 לאל"ף ו2 לבי"ת. בחטיבת ג'-ד' יש 2 בתים קבוצתיים, אחד גדול עם משחקים ,אחד קטן ממוזג ושקט עם שלחן יצירה ושלוש כיתות לימוד אשר לומדים בהם גם מחטיבות גדולות מהם. |
נשלח 19 בספט 2011 01:44 על ידי נטע קפלן
[
עודכן 3 באוק 2011 02:36
]
מקור השם
מקור השם וז"ח בא מין המילים ו - ועדה ז- זחויות ח- חובות
מי אחראי על וז"ח
בועדה נימצאים 3 מוזחים
1. יו"ר- פרוש השם יו"ר הוא יושב ראש הועדה יושב הראש מנעל את הדיון ונותן את רשות הדיבור גם למוזחים גם למגישים וגם לנאשמים
2. רשם- הרשם צריך לרשום את כל הנאמר.
3. רץ- תפקיד הרץ הוא לקרוא לנעשם במעשה ולמגיש יכול להיות שהרץ יצתרך לקרוא ליותר מנעשם אחד או ליותר ממגיש אחד.
איך הועדה מתנהלת?
אחרי שהרץ קורא לכל המשתתפים היו"ר שואל את המאשים מה קרה על פי הצד שלו. לאחר שהמאשים גומר לדבר היו"ר פונה למואשם לספר את הצד שלו. אחרי שכל הצדדים מדברים כל צוות וז"ח שואל שאלות בקשר למקרה, (לדוגמה: מתי זה קרה? מי עוד היה שם? מה הוא אמר לך? האם אתה חושב שגם אתה לא היית בסדר? ועוד...). אחרי ששאלו את כל השאלות מבקשים מכולם לצאת. ואז חברי הועדה משוחחים ומחליטים על העונשים. לאחר שהחליתו את העונשים קוראים לכל משתתפים ומודיעים להם על העונש. |
נשלח 12 בספט 2011 02:11 על ידי שני חיימוביץ
[
עודכן 19 בספט 2011 01:57
]
בבית ספר דמוקרטי, המערכת קצת שונה. התלמידים בוחרים את המערכת. יש בזה צד חיובי וצד שלילי, כמו כל דבר בחיים. הצד החיובי הוא שהתלמידים בוחרים את דרך למידתם. הצד השלילי הוא, שכמו בחיים, אי אפשר לקבל הכל.
במהלך השבועיים הראשונים התלמידים מתנסים בכל שיעור המוצע במערכת.יש שיעורים בסיסיים כגון חשבון, אנגלית, שפה, תנ"ך,מדעים ואיך בלי ספורט, ויש שיעורים אמנותיים כגון צילום, תיאטרון, בישול ואיך אפשר לשכוח אמנות.
ואז, אחרי שבועיים, מגיעה בחירת המערכת עם החונך האישי. זהו משהו שמאפיין את בית הספר שלנו... הבחירה. בחירת המערכת מראה שילדים רוצים ללמוד. הילדים בוחרים נושאים שרוב הילדים בבתי ספר רגילים לא כ"כ אוהבים. |
נשלח 12 בספט 2011 02:09 על ידי שני חיימוביץ
[
עודכן 26 בספט 2011 02:20 על ידי נטע שדה
]
כיתות הלימוד בבתי הספר הדמוקרטיים מכילים 15 תלמידים, מה שגורם ללמידה להיות קלה יותר. כאשר יש מספר גבוה יותר מ-15 תלמידים, ברוב המקרים אנחנו נאלצים לעשות הגרלה, אבל לא תמיד זהו מה שקורה. לפעמים מפצלים את הקבוצה לשתיים, ואז או שמוסיפים לקבוצה השנייה עוד מורה, או אם השיעור הוא פעמיים בשבוע, קבוצה אחת בשיעור הראשון והקבוצה השנייה בשיעור האחר. |
נשלח 9 במרץ 2011 23:48 על ידי איתי מוזס
[
עודכן 10 במרץ 2011 00:00
]
באתונה המציאו את הדמוקרטיה, אבל לא שיתפו את הילדים. הפרלמנט התפשט בכל העולם, אבל אפילו אז לא שיתפו בו ילדים. בבית הספר שלנו יש פרלמנט שמשותף לילדים מהגן ועד המורים וההורים. מתי מתקיים הפרלמנט?הפרלמנט הגדול מתקיים בימי שישי, בשעה הראשונה, וכל מי שרוצה יכול לבוא אליו, להצביע ולהביע את דעתו. הפרלמנט החטיבתי (מהמילה חטיבה) מתקיים בכל יום שני בכל חטיבה (או ביום שלישי), ובו מחליטים על שינויים קטנים שמתרחשים רק בחטיבה שבה החליטו את ההחלטה. איך מחליטים על ההחלטה שבפרלמנט?יש תיבת פתקים קטנה לפרלמנט הגדול שבה הילדים שרוצים להציע הצעה שמים פתקים קטנים עם ההצעה שלהם ועם שמם והשכבה שלהם, ולאחר כמה ימים, כשמתקרב יום שישי, ועדת פרלמנט מוציאה את הפתקים ובוחרת הצעה שתהיה ההצעה שעליה יצביעו הילדים והמבוגרים בבית הספר ביום שישי הקרוב. איך מתרחש הפרלמנט?בפרלמנט, על הלוח, כתובה ההצעה והדוברים (מי שרוצה לחוות את דעתו). הילדים והמבוגרים מצביעים, וכותב הדוברים כותב את שמם ברשימת הדוברים. כשמגיע התור של מי שהצביע הוא מביע את דעתו על ההצעה ומנסה לשכנע אחרים (שההצעה טובה או לא טובה לפי דעתו) בעזרת טיעונים של דברים שקרו פעם עם/בלי ההצעה. כשהמישהו הזה גומר, מוחקים את שמו מרשימת הדוברים ועוברים לילד/מבוגר הבא. מה קורה בסוף / איך מחליטים על ההצעה?בסוף הפרלמנט מצביעים על ההצעה, ולפי מספר הקולות קובעים אם ההצעה מתקבלת או לא. |
נשלח 2 במרץ 2011 02:13 על ידי גאיה קורן
היער הקסום הוא מקום מרתק, המקיף את בית הספר הדמוקרטי בהוד השרון. ניתן לראות שם הרבה עצים, כמה צריפים, בנינים ובתים ישנים. וגם יש שם כמה חיות שונות.....
ומי חוצה את הכביש בריצה? הלא זה השועל הערמומי, לא טוב וגם לא רע. ועוד חיות ביער שלנו... אף פעם לא נדע. טוב, למען האמת הוא לא בדיוק יער... פשוט לא רציתי להפחיד אתכם. קוראים לו בית הנערה. אם אתם חושבים שפעם הייתה גרה שם נערה, ושהיא מתה שם....
אז טעיתם בענק!!
"בית הנערה" הוא חורשה, ששמה "בית הנערה", בגלל שפעם הייתה שם פנימייה, ובפנימייה למדו רק בנות (נערות).
ומה אנחנו עושים בבית הנערה? אנחנו משחקים שם (עם השגחת מבוגר) או מטיילים ב חונכות. והכי כיף לטפס שם על העצים. |
נשלח 2 במרץ 2011 01:53 על ידי שני חיימוביץ
[
עודכן 19 בספט 2011 02:00
]
מי הייתם רוצים שיקשיב לכם?
ההורים שלכם?
הדודים שלכם?
מה עם החונכים האישיים שלכם?
החונך האישי כאן כדי שנוכל ליהנות, כדי שיהיה לנו למי לפנות בעת צרה, להתלבט, להתייעץ, לקבל עזרה ועוד...
איך בוחרים את החונך האישי שלי?
בתחילת השנה (השבועיים הראשונים של שנת הלימודים) מתקיימים שיעורי התנסות בבית ספרנו. בשיעורי ההתנסות אנחנו מכירים גם את מי שיכולים להיות החונכים האישיים שלנו. בסוף השבועיים אנחנו מדרגים את החונכים האישיים שאנחנו רוצים לפי ההעדפה שלנו (2,1 ו-3), ואחרי בערך שבוע מקבלים דף קטן ומקופל, שבו מופיע השם של החונך האישי שלנו (ולרב אנחנו שמחים...  ). מה היא החונכות?
חונכות היא מפגש שבועי בין החונך האישי לבין הילד/ה אותו הוא/היא חונך/ת. בזמן החונכות אפשר לעשות כל מיני דברים- לבשל, לשחק, לדבר, לצייר ציורי קיר ואפילו לעשות דברים כמו מלחמת בוץ או שוקולד. חוץ מזה, אפשר גם לארח ילדים אחרים. החונכות נמשכת כמחצית מזמן השיעור (השיעור נמשך כשלושת רבעי שעה).
מתי אנחנו פוגשים את החונך האישי ומה זה הערכות?
חוץ מזמן החונכות השבועית, אנחנו נפגשים עם החונך/ת האישי/ת בשיעורים, בהפסקות, במפגשי "הורה, מורה, ילד" וגם בחלוקת ההערכות. לפני ההערכות החונכים האישיים כותבים כמה מילים על הילד/ה אותו/אותה הם חונכים. לא רק החונכים האישיים כותבים כמה מילים על הילד/ה, גם המורים המקצועיים כותבים כמה מילים על הילד/ה- האם הוא/היא מכינים שעורים, איך הוא/היא מתנהגים בשיעור וכו'...
סיכום
אז מה למדנו מהכתבה הזו? למדנו למה אנחנו צריכים חונכים אישיים, האם הם עוזרים לנו? למה אנחנו באמת צריכים אותם? מה אנחנו עושים איתם? מתי אנחנו נפגשים איתם? מתי ואיך אנחנו בוחרים את החונך האישי? למדנו גם מה זה חונכות, מה עושים בה? כמה זמן היא נמשכת? האם אפשר לשתף עוד אנשים בחונכות? וגם למדנו מה זה הערכות, מה זה? מי כותב את הדברים בהערכה? בקיצור, כדאי שתהיה לכם חונכות... (ולמדנו הרבה |
נשלח 26 בינו 2011 04:46 על ידי טל מוזס
[
עודכן 12 בספט 2011 02:10 על ידי ערן מור
]
אנו בונים בימים אלה את התשתית לפרסום עלון המידע הבית ספרי. על העלון אחראים חברי צוות קשרי קהילה, וכל התלמידים, המורים וההורים בקהילת בית הספר מוזמנים לכתוב.
זו דוגמה לכתבה. רצוי תמיד להוסיף תמונה או איור, כדי להפוך את העלון למעניין יותר. חשוב גם שהשורות הראשונות של הכתבה יכללו תקציר. השורות הראשונות מופיעות בעלון עצמו, ומי שמתעניין יכול ללחוץ על קישור לקריאת הכתבה כולה. |
|
חברי הקהילה יכולים לכתוב תגובות על הכתבות (אבל רק מי שיש לו חשבון משתמש יכול לכתוב).