מי הייתם רוצים שיקשיב לכם?
ההורים שלכם?
הדודים שלכם?
מה עם החונכים האישיים שלכם?

החונך האישי כאן כדי שנוכל ליהנות, כדי שיהיה לנו למי לפנות בעת צרה, להתלבט, להתייעץ, לקבל עזרה ועוד...

בתחילת השנה (השבועיים הראשונים של שנת הלימודים) מתקיימים שיעורי התנסות בבית ספרנו. בשיעורי ההתנסות אנחנו מכירים גם את מי שיכולים להיות החונכים האישיים שלנו. בסוף השבועיים אנחנו מדרגים את החונכים האישיים שאנחנו רוצים לפי ההעדפה שלנו (2,1 ו-3), ואחרי בערך שבוע מקבלים דף קטן ומקופל, שבו מופיע השם של החונך האישי שלנו (ולרב אנחנו שמחים... ).

חונכות היא מפגש שבועי בין החונך האישי לבין הילד/ה אותו הוא/היא חונך/ת. בזמן החונכות אפשר לעשות כל מיני דברים- לבשל, לשחק, לדבר, לצייר ציורי קיר ואפילו לעשות דברים כמו מלחמת בוץ או שוקולד. חוץ מזה, אפשר גם לארח ילדים אחרים. החונכות נמשכת כמחצית מזמן השיעור (השיעור נמשך כשלושת רבעי שעה).

חוץ מזמן החונכות השבועית, אנחנו נפגשים עם החונך/ת האישי/ת בשיעורים, בהפסקות, במפגשי "הורה, מורה, ילד" וגם בחלוקת ההערכות. לפני ההערכות החונכים האישיים כותבים כמה מילים על הילד/ה אותו/אותה הם חונכים. לא רק החונכים האישיים כותבים כמה מילים על הילד/ה, גם המורים המקצועיים כותבים כמה מילים על הילד/ה- האם הוא/היא מכינים שעורים, איך הוא/היא מתנהגים בשיעור וכו'...

אז מה למדנו מהכתבה הזו? למדנו למה אנחנו צריכים חונכים אישיים, האם הם עוזרים לנו? למה אנחנו באמת צריכים אותם? מה אנחנו עושים איתם? מתי אנחנו נפגשים איתם? מתי ואיך אנחנו בוחרים את החונך האישי? למדנו גם מה זה חונכות, מה עושים בה? כמה זמן היא נמשכת? האם אפשר לשתף עוד אנשים בחונכות? וגם למדנו מה זה הערכות, מה זה? מי כותב את הדברים בהערכה? בקיצור, כדאי שתהיה לכם חונכות... (ולמדנו הרבה